בטיחות ילדים – זה כבר לא (רק) הפייסבוק

נדמה לנו (ותיכף אסביר למה רק נדמה לנו) שהמודעות של הורים היום לגבי הסכנות שבפייסבוק לילדים נמצאת בעליה. ילדים מקבלים הדרכה די מאסיבית דרך בתי הספר ושאר גורמים חינוכיים אם זה בבית ואם זה דרך הטלויזיה. גלישה בטוחה היא מושג שכל ילד מכיר. העיקרון שנלמד –  איך להשתמש באינטרנט בצורה זהירה. וזה דבר טוב. טוב מאוד אפילו. ילדים משננים חוקים וכללים לשימוש באינטרנט, כשם שהם משננים כללים וחוקים לזהירות בדרכים. אבל מתוך שיחות רבות עם הורים וילדים, אני טוען שאנחנו מפספסים משהו. תקועים עדיין בבעיה הקודמת ולא מודעים לזה שהבעיה כבר שונתה.

פשעי פדופיליה, זנות, ואחרים היו קיימים מאז ומעולם, אבל עם החדירה של האינטרנט לבתים שלנו, הילדים (ושאר העולם) לפתע נחשפו אליו כבדרך אגב וללא הכנה מוקדמת. הנוער, שמטבעו סקרן יותר וגם טכנולוגי יותר,היה הראשון להבין מה קורה ולכן גם נחשף ראשון. זה התחיל עוד הרבה לפני אתרי האינטרנט, בקבוצות הדיון (newsgroups) השונות, אבל אז אחוז האנשים שבאמת השתמשו באינטרנט היה ממילא קטן מאוד. עם הכניסה של האינטרנט לכל בית והמעבר לדפדפנים, האינטרנט הגיע לכל אחד ואחת. לקח כמה שנים טובות של שוק פרוץ בהם אתרי סקס ואחרים הגיעו לכל ילד וילדה דרך מנועי החיפוש, עד שההורים התחילו להבין שיש לבדוק על הילדים שלהם מה קורה ובמקביל מערכת החינוך התחילה ללמד גלישה בטוחה וסוגיות שקשורות באינטרנט.

אותו תהליך התרחש מאוחר יותר כאשר אתרי האינטרנט כבר לא היו הבעיה העיקרית אלא חדרי הצ'טים. ה- ICQ ודומיו הכניסו ילדים ומבוגרים זרים למצב של שיחה, כבר פתח לאסון. הילדים היו הראשונים לגלות את האפשרות ולמבוגרים לקח זמן להבין את הסכנות וההשלכות ההרסניות שיכולות לקרות (ולא מעט קרו) ותכני החינוך הותאמו. הורים רבים עד היום לא ראו צ'ט בחיים שלהם.

השלב הנוכחי, בו 'האוייב' שלנו הוא הפייסבוק, נמצא במרכז תכני החינוך שלנו, אבל עדיין מפתיע אותי לגלות עד כמה הורים לא מודעים לסוג החשיפה והאפשרויות שהפייסבוק מעניק לילדים שלהם למרות שהוא כבר מזמן לא טכנולוגיה חדשה. מילא מודעות, לחלק גדול מההורים אין אפילו פרופיל בפייסבוק ככה שהם אפילו לא יכולים לדעת. בהרצאות שלי יש אפילו הורים שמתגאים בזה שאין להם מושג מה זה פייסבוק וזה לא מעניין אותם. בעיניי זה כמו לומר, אני לא יודע מה זה כביש ולא מעניין אותי מה הילד שלי עושה שם. הפייסבוק – מעבר לסכנות של האינטרנט (שעדיין קיימות כמובן) ומעבר לנושא הצ'טים עם אנשים זרים, חושף אותנו ברמה הכי אישית של מה אנחנו משתפים כגון: תמונות, מידע, פרטים אישיים, מצבי הרוח שלנו, מיקומנו הפיזי, ועוד. וככזה, לא ייתכן שנערים ונערות צעירים יהיו אלה שקובעים את הכללים.

אבל עם כל הכבוד לפייסבוק, יש לנו (ולילדים) היום אתגרים חדשים (בנוסף – לא במקום) – בדמות היישומים השונים בסמארטפונים ובטאבלטים. אם בעבר, חלק מההנחיות שלנו בתור הורים היה להגביל את שעות השימוש במחשב ולשים אותו בחדר מרכזי בבית, הנחיות האלה לא תופשות לגבי המכשירים הניידים. אם את החינוך שלנו אנחנו ממקדים בגלישה בטוחה, מה קורה כאשר ילדים עובדים עם תוכנת Instagram ומשתפים תמונות שלהם מיידית עם שאר העולם או משחקים משחק באייפון שמחובר ל- Game center ומאפשר להם לשחק ולדבר עם שאר העולם במסווה תמים. השאלה היא כמה זמן ייקח להורים ולמערכות החינוך להתאים את עצמם לתוספת הזו ולהבין שכל אמצעי הבקרה שהיו נכונים לגבי המחשב הבייתי, כבר לא רלוונטיים במצב שבו הילד ממילא צמוד לסמארטפון בכל היממה.

אין לי פה המלצות ספציפיות למעט אחת כללית. כהורים, אסור לנו בתכלית האיסור להתייאש מהטכנולוגיה. זה נכון שהיא מתקדמת מהר, וזה נכון שאנחנו כנראה מסוגלים לחיות את החיים שלנו באופן מושלם בלעדיה. אבל זה בעיקר, כיוון שגדלנו בעולם אחר. הילדים של היום יגדלו עם הטכנולוגיה ועם שאר החידושים הרבים שעוד צפויים לנו, אבל עדיין יחפשו את ההכוונה של מה טוב ונכון ומה לא, מאיתנו המבוגרים. אם אנחנו לא נדע אפילו על מה הם מדברים, איך נוכל למלא את חלקנו? כשהילדה מספרת בארוחת ערב על יישום מגניב שמאפשר לה לראות תמונות של אנשים אחרים דרך האייפון (Instagram) – האם אתם מחייכים ואומרים לעצמכם 'אחח… הנוער של היום', או שנדלקות לכם נורות אזהרה?

על אודות דוד קודיש

דוד קודיש הינו מומחה מערכות מידע, שימושי אינטרנט, וטכנולוגיה שעוסק בתחומי האינטרנט וההייטק מעל ל- 17 שנה. דוד שימש בתפקידי ניהול בכירים שונים בחברות טכנולוגיה שונות בהן אינטל ונומוניקס ומיקרון. כיום משמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שם הוא משלים לימודי דוקטורט בתחומי gamification. הבלוג עוסק בטכנולוגיות נוכחיות ועתידיות בניסיון לחזות ולהבין את העולם הטכנולוגי לתוכו אנו נכנסים, ואת המשמעויות על איך שהחיים שלנו ייראו. אני מאמין שחשוב לדעת לאן אנו הולכים כדי להיות מוכנים וכדי להיות הורים טובים יותר לילדינו שגדלים לתוך המציאות החדשה.
פורסם בקטגוריה אבטחת מידע, בטיחות, רשתות חברתיות, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה