חינוך 2.0 – חלק ב'

השיעור שהעברתי היום לתלמידי כתה ט' חיזק אצלי את המחשבה על חינוך אחר. הנושא שקיבלתי מהמורה היה קטע אמצעים במשולש. בשיעורים שלי, אני משאיר בצד את ספר הלימוד ומסביר במילים שלי את המשפטים, העקרונות והשלבים השונים שבפתרון תרגילים במתמטיקה וגאומטריה. במהלך השיעור אני פותר מספר יחסית גדול של תרגילים על הלוח, ולא ממש מתעקש שהתלמידים יעתיקו למחברות שלהם. למעשה, למרות שהמחברות שלהם על השולחן, אף אחד לא רושם שום דבר. התלמידים עושים את החשבון בראש, והחשיבה לגבי כל תרגיל נעשית בצורה משותפת. בכל שבוע אני מופתע מכך שהתלמידים מגיעים בלחץ שהם לא מבינים נושא מסויים, וכשהם יוצאים מהשיעור הם לא מבינים מה הם לא הבינו לפני כן. הדבר ממחיש בצורה ברורה לחלוטין את מה שאני יודע ממילא – מתמטיקה היא לא נושא מסובך, אלא ששיטת הלימוד שלה לא מתאימה לכל תלמיד.

אפשר לחשוב על זה בצורה כזו – בכיתה מסויימת ישנם 30 תלמידים (נשמע כמו התחלה של בעיה מילולית…). ברשימת הנושאים של השנה, יש 30 נושאים שונים, ולכל תלמיד קצב לימוד שונה בכל אחד מ- 30 הנושאים (למשל – יש כאלה שקולטים גיאומטריה יותר טוב מבעיות אלגברה). מידי פעם, יש מבחן שנועד לבחון איפה התלמידים נמצאים בחומר הנלמד. אין לי הרבה מה לומר לגבי התלמידים שמקבלים 100. מצד אחד כל הכבוד להם, ומצד שני הם משמשים מעין עלה תאנה כי עובדה שיש מי שהצליח להבין אז כנראה שהבעיה היא התלמידים שלא הבינו. מי שנכשל בבחינה, ברור שלא יכול להתקדם בהמשך החומר כי אין לו את היסודות שלנלמדו קודם לכן (אבל העובדה היא שהכיתה ממשיכה ומשאירה אותם מאחור). אבל זה המצב גם אצל מי שקיבל 80 . אותו תלמיד שקיבל 80 אולי מבין את רוב החומר, אבל לא את כולו, וייתכן שאם ימשיך הלאה, הוא רק יצבור פיגור ותסכול. מה שיקרה עד סוף השנה, הוא שהמרחק בין התלמידים השונים יהיה גדול יותר ממה שהיה בתחילת השנה, או לחילופין, התלמידים החזקים יעוכבו כך שלא ייפתח פער גדול (כלומר הם לא ינצלו את הפוטנציאל שלהם).

הרעיון העיקרי שעומד בבסיס של עדכון שיטת הלימוד (להבדיל משיטת החינוך), מדבר על שימוש בטכניקות לימוד ממוחשבות ואישיות בהם התלמידים יכולים ללמוד מכל מקום ובכל זמן. כאשר הם לומדים, אין להם שום הפרעות ושום תלמידים אחרים שיסיחו את דעתם. אם נדמה שהלימוד נעשה לגמרי לבד, זה ממש לא ככה כיוון שלכל שיעור יש פורום בו נמצאים כל התלמידים השונים בקורס וניתן לדבר איתם ולהתייעץ ע"י שאלות או דרך תוכנת צ'ט. כחלק מהשיעור הדיגיטלי המורה מקבלת משוב שוטף על הביצועים של כל תלמידה ותלמיד והיא יכולה להשקיע יותר בתלמידים המתקשים כדי שלא יצברו פער גדול משאר התלמידים. התלמידים החזקים יכולים להתקדם מהר יותר בחומר הלימוד ולבצע משימות מורכבות יותר. מחקר שהתפרסם היום מראה ש- 63% מתלמידי התיכון היו רוצים ספרי לימוד שיאפשרו להם לתקשר עם החברים.

האקדמיה של חאן

מערכת אחת שציינתי בפוסט קודם, היא המערכת שזכתה להרבה מאוד פרסום, Khan Academy. למערכת יש מעל מיליון תלמידים כל חודש, ומעל 2200 שיעורים. היא מתחילה להכנס לבתי הספר בארה"ב. מעבר ליכולות שהיא נותנת לתלמידים, ישנו דגש גדול מאוד לכיוון המורים וההורים כמו שאפשר לראות בדו"ח שהמורה מקבל. כל נושאי הלימוד מפורטים, כמה זמן הושקע בכל אחד, כמה זמן לקח לפתור בעיות בתחומים שונים ועוד.  בדו"ח השני אפשר לראות את קצב ההתקדמות של כל התלמידים.

 

בדו"ח הבא אפשר לראות דוגמה לתוכנית לימוד שנתית במתמטיקה. הנושאים מסודרים לפי סדר הלימוד כך שכל תלמיד יכול לקבוע במידה מסויימת את סדר הלימוד ולא יכול להתקדם יותר מידי ללא סיום מושלם של השלבים הקודמים.

Edmodo – הפייסבוק של הלמידה


אדמודו היא פלטפורמה ללמידה קצת פחות מובנית. המערכת נראית ומתנהגת כמו פייסבוק אבל היא בנויה סביב כיתות לימוד ולמעשה נועדה לשדרג כיתה אמיתית. בשל כך היא מצליחה להכנס להרבה כיתות לימוד. המורה יכולה להעביר תכנים ושיעורי בית דרך הממשק, לאפשר אינטראקציה אפילו תוך כדי השיעור (ע"י חידונים והצבעות), לקבוע שעות קבלה וירטואליות (ע"י וידאו) ואפילו למידה מרחוק. כאן הדגש הוא הרבה פחות על פתרון מובנה שאתה פשוט לוקח ומשתמש בו, אלא על משהו שכל מורה בונה לעצמו.

תכונה נחמדה שיש למערכת היא הספריה של המורה. זוהי למעשה תיקיה שבה אפשר לשמור את כל תכני השיעורים כך שאפשר לחזור ולהשתמש בהם בכתות שונות ובשנים שונות. ניתן גם ליצר ספריות וירטואליות ולשתף עם מורים שונים באותו תחום.
בפוסט הבא והאחרון בסדרה, אני מדבר על חינוך 3.0. אם נדמה שאנחנו רחוקים מחינוך 2.0, יהיה מעניין לראות מה יהיה בדור הבא.

על אודות דוד קודיש

דוד קודיש הינו מומחה מערכות מידע, שימושי אינטרנט, וטכנולוגיה שעוסק בתחומי האינטרנט וההייטק מעל ל- 17 שנה. דוד שימש בתפקידי ניהול בכירים שונים בחברות טכנולוגיה שונות בהן אינטל ונומוניקס ומיקרון. כיום משמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שם הוא משלים לימודי דוקטורט בתחומי gamification. הבלוג עוסק בטכנולוגיות נוכחיות ועתידיות בניסיון לחזות ולהבין את העולם הטכנולוגי לתוכו אנו נכנסים, ואת המשמעויות על איך שהחיים שלנו ייראו. אני מאמין שחשוב לדעת לאן אנו הולכים כדי להיות מוכנים וכדי להיות הורים טובים יותר לילדינו שגדלים לתוך המציאות החדשה.
פורסם בקטגוריה חינוך, כללי, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

4 תגובות על חינוך 2.0 – חלק ב'

  1. מאת אלעד‏:

    אין ספק שיש מקום לעדכן את האופן בו מועברים שיעורים (שיטת הלימוד כפי שאתה קורא לזה) למצב שהוא יותר אינטראקטיבי ומדבר יותר אל התלמידים כך שהם יהיו יותר מעורבים. מצד שני, אני חושב שדווקא התיאור שלך בפסקה הראשונה מוכיח עד כמה זה חשוב שיהיה מורה שמלמד את החומר בצורה נגישה ואינטואיטיבית ואת זה, אני חושב, טכנולוגיה עדיין לא יכולה להחליף.

    • מאת David Codish‏:

      מסכים לגמרי. הטכנולוגיה היא לא תחליף להוראה וחינוך, אבל שילוב נכון שלה יכול לשדרג את כמות החומר הנלמד ואת איכותו, ולפנות את הזמן של המורים כדי להשקיע בחינוך וערכים שהטכנולוגיה לא יכולה לעשות.

  2. מאת איזי 100‏:

    קהאן אקדמי הוא אתר נהדר ללימוד מתמטיקה, ממליץ בחום.

    מה שבעיקר חסר בחינוך של היום הוא הגמישות, ממש מצער אותי לשמוע שמאז שאני הייתי בתיכון לא השתנה שום דבר למרות כל הטכנולוגיה שמסביב…

  3. פינגבאק: משתמש אנונימי (לא מזוהה)

כתיבת תגובה