הבעיה וההזדמנות בתחום חיפוש העבודה והעובדים

נניח שאת מחפשת עבודה, ונניח שחברה כלשהי מחפשת עובדת בדיוק כמוך. מה הסיכוי שתיווצר התאמה מיידית בינכם? על הנישה הזו כל חברות ההשמה וכח האדם עובדות, כל מודעות הדרושים בעיתונות הכתובה, . רשתות חברתיות שמבוססות ברובן או אפילו רק סביב הנישה הזו, ואין אתר אינטרנט של חברה רצינית שלא מכיל סעיף של דרושים. במקביל, חברות תוכנה גדולות בנו אפליקציות ענק כדי ליצור תהליך גיוס רציף החל משלב יצירת התקן לגיוס ועד לגיוס מועמד. אפשר בהחלט לומר שהרבה מאוד כסף מושקע בתהליך הזה. והשאלה היא למה? מה בתהליך הזה שבו לכאורה לכולם אותו אינטרס וכולם מוכנים לשתף בכל המידע הרלוונטי לא עובד?

לשוק העובדים או כל שוק אונליין אחר כדוגמת יד2 או eBay יש מאפיין דומה שבו צד אחד רוצה למכור וצד שני רוצה לקנות. העיקרון בסוגי העסקאות זהה כשההבדל הוא אולי במטבע בו מתבצעת העסקה. אבל בעוד שאתרי מסחר אלקטרוניים הם דבר סטנדרטי שמכיל את כל מרכיבי העסקה מא' ועד ת', אין אתרים כאלה לשוק העבודה. המקסימום שקיים הם אתרים שמאפשרים למעסיקים להעלות משרה מסויימת ולמועמדים לראות אותה ולהגיש קורות חיים.

בשבוע האחרון מתפרסמות ידיעות על זה שפייסבוק עובדת על ממשק חיפוש עבודה. הידיעות, אם אכן נכונות, מעלות שתי סוגיות על הפרק: פייסבוק לאן, ושוק חיפוש העבודה לאן. האם המהלך נכון עבור פייסבוק? לא בטוח. יש הרבה סיבות לכך שהמהלך לא יועיל לפייסבוק (בעיקר אופי הרשת שהוא חברתי ולא עיסקי), אבל גם יש אפשרות שפייסבוק יתייחסו ברצינות לשוק הזה, ויעשו משהו שכן יעבוד.

הסוגיה השניה היא שוק חיפוש העבודה – וזו לדעתי סוגיה יותר מעניינת. מי שחיפש עבודה יודע שעם כל הסוכנים החכמים ועם כל המקורות שקיימים, אנחנו מקבלים יותר מידי משרות לא ממש רלוונטיות למה שאנחנו מחפשים, ופחות מידי משרות שבאמת מעניינות אבל קיימות במקומות שונים באינטרנט. מי שחיפש עובדים, יודע שכמות קורות החיים הלא רלוונטיים שמתקבלת על כל משרה שמפורסמת היא אדירה וכדי לסנן את הרשימה, יש צורך בכ"א מיוחד שיעבור על כולם. אז מה חסר פה?

  • חוסר בסטנדרט – המפתח לכל חיפוש הוא שדות החיפוש. אתרים שונים לחיפוש עבודה דורשים להכניס מגוון רב של מידע מהמועמדים ומהמעסיקים ע"מ לאפשר את החיתוכים הנכונים. הבעיה היא שכל אתר מבקש את אותם הפרטים שוב ושוב ובצורה מעט שונה. באתרים שונים המגמה משתנה והם מאפשרים לטעון את הנתונים בצורה אוטומטית מלינקדאין. לא ראיתי אתרים שמאפשרים סנכרון אוטומטי עם לינקדאין, אבל זה כבר דבר שקל יותר לעשות. הדבר מבטיח שייוצר פה תקן דה-פקטו ויבטיח שלפחות הפרופיל בלינקדאין יהיה מעודכן.
  • חיפוש גיאוגרפי – הכל מתחיל ונגמר במיפוי החברות בארץ. פקטור שחסר ברוב המוחלט של האתרים הוא חיפוש גיאוגרפי. נניח שאני גר בצפון רמת הגולן, אבל אני מוכן ליסוע כל יום לעבודה כשעה, או שאני גר בבאר שבע, מוכן לנהוג חצי שעה לעבודה כל יום או ליסוע ברכבת שעה. חיפוש גיאוגרפי ייתן לנו אפשרות לסנן מהחיפוש שלנו חברות שממילא לא נמצאות באזורים בהם אני מוכן לעבוד. מצד המעסיקים, מיפוי של כלל המועמדים המתאימים לי על מפה יכול בהחלט להוות כלי חזק.
  • חיפוש ויזואלי – כאשר ישנם הרבה משרות אפשריות, ממשק החיפוש צריך להיות יותר ויזואלי. לא עוד אוסף של משרות עם כותרות שלא אומרות כלום ובדר"כ אפילו בלי שם החברה המגייסת, אלא יכולת לשבת מול מפה (סעיף קודם) או ממשק גרפי אחר שבו משרות מקוטלגות לתוך תחומים שונים לפי פרמטרים שונים. אפשר יהיה לראות בגרף עמודות את כל המשרות שעשויות לעניין אותי בחיתוכים שונים, ככה שאוכל למצוא את מה שהכי מתאים לי.
  • מערכת לומדת –  מערכת שעוקבת אחרי סוג המשרות שאדם מסויים מתעניין בו יכולה לעזור לו רבות בסינון משרות לא רלוונטיות ובהצפה של משרות יותר מעניינות. הדבר עובד לא רק לטובת מחפש העבודה אלא גם עבור המגייסים. אם אני מחפש איש רכש לתחום מסויים, והמערכת יודעת שיש מישהו שמחפש בדיוק בתחום הזה, יכולה להווצר פה הזדמנות. כאשר מגייסת מסויימת מסננת קורות חיים מסויימים שוב ושוב, המערכת יכולה ללמוד ולבצע את הסינון הזה בעצמה.
  • שקיפות – בשל הקושי הרב שקיים היום בשוק הזה, נוצר חוסר שקיפות בין המחפש למעסיקים (או חברות ההשמה). כשאדם מגיש מועמדות לתפקיד מסויים הוא בדר"כ לא מקבל שום חיווי לגבי מה עלה בגורל קורות החיים שהוא שלח. מערכת שתחייב הן את מחפש העבודה והן את המעסיק לתת משוב על כל טרנזקציה תאפשר הן את השקיפות והן את הלמידה של המערכת.

אז פייסבוק אולי רוצים נתח מהשוק הלא פתור הזה ויש להם את המנועים הנכונים לעשות את זה – אם כי שוב, המודל העיסקי לא כ"כ מתאים. החברה שהכי נכון לה להתעסק עם זה, לינקדאין, חסרה את כל המאפיינים שציינתי למעלה ולא ברור אם הם מעוניינים לשנות בצורה כ"כ מהותית את המודל שהם עובדים איתו. מה שאומר – שחברות קטנות (כדוגמת ExactMe) ימשיכו בניסיונות שלהן להמציא את המודל הנכון. מודל שיוציא את חברות ההשמה מהעסק, ויפשט את התהליך עבור המחפשים והמעסיקים.

על אודות דוד קודיש

דוד קודיש הינו מומחה מערכות מידע, שימושי אינטרנט, וטכנולוגיה שעוסק בתחומי האינטרנט וההייטק מעל ל- 17 שנה. דוד שימש בתפקידי ניהול בכירים שונים בחברות טכנולוגיה שונות בהן אינטל ונומוניקס ומיקרון. כיום משמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שם הוא משלים לימודי דוקטורט בתחומי gamification. הבלוג עוסק בטכנולוגיות נוכחיות ועתידיות בניסיון לחזות ולהבין את העולם הטכנולוגי לתוכו אנו נכנסים, ואת המשמעויות על איך שהחיים שלנו ייראו. אני מאמין שחשוב לדעת לאן אנו הולכים כדי להיות מוכנים וכדי להיות הורים טובים יותר לילדינו שגדלים לתוך המציאות החדשה.
פורסם בקטגוריה אינטגרציה, חיפוש, כללי, עם התגים , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על הבעיה וההזדמנות בתחום חיפוש העבודה והעובדים

  1. היי דוד, כמי שעסקה במשך שנים בגיוס עובדים ובשלוש השנים האחרונות ביעוץ למחפשי עבודה, אהבתי מאוד את הרעיונות שלך. נו, אז מי מרים את הכפפה ומיישם אותם?? :)
    מאיה

כתיבת תגובה