מדוע יש כ"כ הרבה תוכנות צ'ט?

אנחנו חיים בעולם שבו אנשים שולחים הודעות טקסט אחד לשני בתדירות הרבה יותר גבוהה מאשר מרימים טלפון. מחקרים שונים במדינות שונות מראים שכמות ההודעות שאנחנו שולחים (ומקבלים) גדלה בקצב שהכפיל את עצמו ב- 3-4 השנים האחרונות, לעומת ירידה בכמות הזמן בו אנחנו משוחחים בטלפון. חברות הטלפוניה שבהתחלה חגגו על הרעיון עם חבילות מסרים שערורייתיות, גילו מהר מאוד שהציבור לא פרייר והוא נוהר לעבר יישומים שונים המאפשרים תקשורת ישירה כגון Whatsapp ודומיהן.

הייתרון הגדול של הסמס (או מסרון כמו שאוהבים לכנות אותו) הוא בכך שהוא פשוט לשליחה, כלומר גם אמא שלי מצליחה לשלוח סמס, ואתה לא צריך להיות מוטרד לגבי הטלפון שמקבל אותו. לא משנה מה מערכת ההפעלה שלו, המסרון יגיע. החסרון כמו שציינתי – המחיר, אבל לא רק. שליחת mms לדוגמה (תמונה או וידאו דרך מנגנון הסמס) אפשרית באופן כללי עם מגבלות גודל מסויימות. בפועל היא לא תמיד עובדת, היא לא אמינה ומסורבלת.

לתוך הואקום הזה, נכנסו המון חברות. הרבה יותר מכפי שהייתי חושב שיירצו להתחרות על שוק ענק ככל שיהיה.

תוכנות מסרים באינטרט היו קיימות עוד לפני הסמארטפונים. היו תוכנות פורצות דרך כדוגמת ICQ ולאחריהן MSN, סקייפ ועוד הרבה אחרות. כיוון שכל תוכנת מסרים תיקשרה רק עם מי שיש לו את אותה התוכנה בתנאי שהיא מותקנת ופתוחה, נתח השוק שכל תוכנה יכלה לצפות לו היה קטן בסך הכל. גם חברות שלרגע היה להן נתח שוק גדול, מצאו את עצמן חוזרות לגודל שתואם את גודל התחרות. ICQ בשיאה דיווחה על כ- 150 מיליון משתמשים, מספר שאף אחד לא ממש האמין לו. חברות אחרות הלכו לכיוון של האינטגרציה. חברות כגון imo שסיפקו אינטגרציה של כלל חשבונות הצ'ט שלך לתוך ממשק אחד ובנוסף פיתחו תוכנה תואמת לכל מערכת הפעלה מנסות להיות התוכנה האחת שתרוץ אצלנו.

מה שמעניין בתוכנות האלו הוא שאין בהן שום דבר מיוחד טכנולוגי. כולן עושות בדיוק את אותו הדבר, וכולן גם נראות ומתנהגות בסך הכל באופן דומה. לכולן יש את התכונות הבסיסיות של שליחת טקסט, תמונות ווידאו. ביישומים שפונים לגיל הצעיר יותר (וכולן כאלה) יש מגוון של אנימציות ואייקונים. בכולן אפשר להגדיר קבוצות משתמשים כדי להעביר מסרים בין מספר אנשים. בטובות שבהן (סקייפ, Nimbuzz) אפשר לבצע שיחות וידאו או שיחות רגילות לקוים נייחים. Oovoo שיש לי אליה סימפטיה מיוחדת, יצאה עם גרסה חדשה לטלפונים המאפשרת שיחות וידאו עם מספר משתמשים במקביל (תכונה שהייתה שמורה לגרסת הדסקטופ עד היום). ועדיין, עם כל התכונות שכל תוכנה מביאה איתה, קשה להשתחרר מהעניין הזה שכל החברים שלך צריכים להתקין את אותה תוכנה כמוך וכולם צריכים להסכים לזה. לא מצאתי סטטיסטיקה תומכת אבל לפחות כיום, התוכנה השולטת היא Whatsapp שכבר היום מעבירה מעל למיליארד הודעות ביום.

באופן מעניין, החברה היחידה שיכולה לפתור את הבעיה הזו אחת ולתמיד היא פייסבוק (שירדתי עליה לא מעט לאחרונה). פייסבוק נמצאת על כל טלפון נייד גם ככה ואם רק תוכנת המסרים שלה הייתה מסוגלת לבצע את כל הדברים שציינתי, היא הייתה יכולה בקלות להעיף את כל המתחרות. מה שיכול למנוע את זה, היא העובדה שאפל, גוגל, ומיקרוסופט מנסים לקדם כל אחת בדרכה את תוכנת המסרים הפרטית שלה. פייסבוק שנמנעת מתחרות ישירה בחברות הגדולות, עלולה להיאלץ להתמודד עם מצב מסובך מבחינתה. לאור כל מה שכתבתי בעבר על זה שפייסבוק לא עושים את הדברים הנכונים, הם כנראה יעדיפו לא להכנס לתחום הזה.

והשאלה הגדולה היא – מה ה- Killer application שיגרום לכולם לנטוש את תוכנת המסרים שלו, או שבסופו של דבר, כולם אותו דבר.

על אודות דוד קודיש

דוד קודיש הינו מומחה מערכות מידע, שימושי אינטרנט, וטכנולוגיה שעוסק בתחומי האינטרנט וההייטק מעל ל- 17 שנה. דוד שימש בתפקידי ניהול בכירים שונים בחברות טכנולוגיה שונות בהן אינטל ונומוניקס ומיקרון. כיום משמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שם הוא משלים לימודי דוקטורט בתחומי gamification. הבלוג עוסק בטכנולוגיות נוכחיות ועתידיות בניסיון לחזות ולהבין את העולם הטכנולוגי לתוכו אנו נכנסים, ואת המשמעויות על איך שהחיים שלנו ייראו. אני מאמין שחשוב לדעת לאן אנו הולכים כדי להיות מוכנים וכדי להיות הורים טובים יותר לילדינו שגדלים לתוך המציאות החדשה.
פורסם בקטגוריה אפליקציות, רשתות חברתיות, עם התגים , , , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

תגובה אחת על מדוע יש כ"כ הרבה תוכנות צ'ט?

  1. תודה על הפוסט.

    מעבר לצורך הברור ב SMS, וההזדמנות הטכנולוגית (יש אינטרנט על כל מכשיר טלפון, כמעט) – אני חושב שיש פה ביטוי להתחדשות של נושא ה"Social". העולם מבוהל מהיכולת של חברה צעירה בשם Facebook להשיג כמה… מיליארד משתמשים? רוב בולט של אוכלוסית העולם המערבי והעשיר?

    עד כמה שאני מבין, מכאן יש התחדשות של באזז ה Social – שהיה פעיל קיים חמש-שש שנים וקצת נרדם. אני לא חושב שלחברות יש מודל עסקי ברור, או הבנה מה הן יעשו. הנסיונות לעשות Social בסיבוב הקודם הראו שהצלחה בתחום הזה היא חמקמקה וכמעט בלתי-ניתנת לחיזוי / תכנון. החברות פשוט רוצות דריסת רגל בעולם הזה עבור הרגע שבו הן כן יבינו מה עושים ואיך. אף חברה גדולה לא רוצה "לפספס" רכבת פוטנציאלית של גישה למאות-מליוני משתמשים ואם המחיר הוא קנייה של סטארט-אפ או השקעה של כמה עשרות מיליונים – זהו כסף קטן.

    ליאור

כתיבת תגובה