ידע הוא כח

August-22-2011-18-10-22-Stivers121202Knowledgeispowerהעולם שלנו מתקדם בעזרת המידע הנצבר והיכולת שלנו להפיק ממנו ידע ומשמעות. אם מאפיין בולט של המאה ה-18 וה- 19 של האלף הקודם הייתה המהפכה התעשייתית ששינתה לחלוטין את היכולת שלנו לייצר מוצרים, הרי שבעשור+ האחרון אנחנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית (או הידע) שמשנה לחלוטין את היכולת שלנו לייצר נתונים, ידע, ומידע. בנקודה הזו, אפשר לציין את שנת 2002 כשנה שבה כמות הנתונים הדיגיטלית בעולם הייתה שווה לכמות הנתונים האנלוגית. מיותר לציין שמאז, כמות הנתונים הדיגיטלית גדלה אקספוננציאלית.

הגידול האדיר בכמות המידע שהמכשירים סביבנו מייצרים בשילוב עם אמצעי אחסון מוזלים, מביאים למצב שבו כמות הנתונים שניתן לאחסן בעולם (כשחושבים על סך כל כמות הזכרון והאחסון שקיימים איפה שהוא) היא 1.8 זטהביית (1 ו- 21 אפסים). החדשות הרעות בהקשר הזה היא שאנחנו מנתחים רק 1% מתוך כלל הנתונים שיש לנו (פשוט אין כח מחשוב ליותר מזה – וגם אין ממש צורך לנתח את הכל). החדשות "הטובות" הן, שטכנולוגיות אחסון עתידיות יאפשרו לנו לאחסן עוד הרבה הרבה יותר מזה. לדוגמה – טכנולוגיות אחסון ב- DNA שפותחו ע"י IBM וע"י MIT מאפשרות לשמור את כמות הנתונים העולמית  (ה- 1 עם המלא אפסים) על כ- 4 גרם של DNA. הטכנולוגיה עדיין בראשיתה ובעיות שונות סביב שמירה על הנתונים מפני שינויים ומתקפות ביולוגיות צריכה להפתר, אבל אם נחשוב על מרכז חישובים מאובטח וסטרילי… בהחלט אפשר להגיע לנפח אחסון אינסופי.

אז מה עושים עם כל הנתונים האלו  ואיך מפיקים מהם תועלת כלשהי? 

ברמה הטכנולוגית, הפתרון מצוי בתחום ה- BigData שכולל יכולות עיבוד וניתוח נתונים מהיר המשלב אלגוריתמים של בינה מלאכותית ומערכות לומדות. תיאור מרשים בשביל מערכות שאמורות לעבור על המון נתונים ומידע שנאגר במערכות, על מנת להצביע על מגמות ולבצע תחזיות שונות.  אבל אני לא רוצה לדבר על הפן הטכנולוגי לשם שינוי אלא דווקא על הפן האנושי.

כל המידע והידע שיופק מהנתונים האלה אמור בסופו של דבר להגיע אלינו, בני האדם. בהנחה שהיכולת שלנו להכיל מידע לא גדלה באותו קצב שבו המידע נוצר, אנחנו מגיעים (ויש שיגידו שאנחנו כבר שם) למצב שבו ידע נוצר אל תוך עולם שבו אף אחד לא מסוגל לצרוך אותו. הידע האנושי שפעם היה הכח המניע אותנו, עובר שינוי והיום (ובעתיד) בהחלט ייתכן שהידע הרלוונטי העיקרי, יהיה היכולת להגיע למידע ולמצוא אותו. זה לא אומר שאין חשיבות להתמחויות בנושאים מסויימים וללמידה של תהליכי למידה, אבל מקצועות רבים הנסמכים על היכולת שלנו להכיל ידע, יעברו שינוי מהותי. הוידאו הבא מתאר את מערכת ה- Watson של IBM שמוטמעת לתוך מערכת ניהול תיק רפואי. המערכת אולי לא מחליפה את הרופא (בנתיים) אבל כל עוד לא נדרשת בדיקה פיזית של המטופל, והמערכת אמורה לתת המלצה, המערכת מסוגלת להצליח במידה רבה יותר מרופא (ויסלח לי אחי…). הבאים בתור? עורכי דין, רואי חשבון, חוקרי שפה, היסטוריונים, והרשימה ארוכה.

שאלה פילוסופית משהו שנשאלה היום – האם ידע הוא כח? אם כן, למה שנשתף אחרים בידע שלנו? האם אנחנו לא פועלים בניגוד לאינטרס שלנו בעשותנו כך? כיצד עלינו לפתח מערכות שיתוף ידע כך שיגרמו לנו לפעול כנגד האינטרסים שלנו? ומה יקרה בעתיד כאשר כמות הידע כזו גדולה שאולי שווי השוק שלה יהיה ממילא ברצפה. ומה יקרה בעתיד כאשר כמות הידע תהיה כזו שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתה והידע יאופסן בשרתים מסחריים?

על אודות דוד קודיש

דוד קודיש הינו מומחה מערכות מידע, שימושי אינטרנט, וטכנולוגיה שעוסק בתחומי האינטרנט וההייטק מעל ל- 17 שנה. דוד שימש בתפקידי ניהול בכירים שונים בחברות טכנולוגיה שונות בהן אינטל ונומוניקס ומיקרון. כיום משמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שם הוא משלים לימודי דוקטורט בתחומי gamification. הבלוג עוסק בטכנולוגיות נוכחיות ועתידיות בניסיון לחזות ולהבין את העולם הטכנולוגי לתוכו אנו נכנסים, ואת המשמעויות על איך שהחיים שלנו ייראו. אני מאמין שחשוב לדעת לאן אנו הולכים כדי להיות מוכנים וכדי להיות הורים טובים יותר לילדינו שגדלים לתוך המציאות החדשה.
פורסם בקטגוריה IBM, זכרונות, טכנולוגיה, ידע, עם התגים , , , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה