איך נראה Ynet בשנת 2000? על מה כתב יואל משה סולומון ב- 1863?

נפוליאון אמר פעם – "עם ללא עבר, אין לו עתיד". ומכאן שהפוסט הזה יכיל מידע על העבר…

בתור ילד בכתה ה'-ו', אחד התחביבים שלי היה להגיע לספריה של האוניברסיטה בב"ש ולהגיע לתחנת המיקרופיש כדי לקרוא עיתונים ישנים שהיו שמורים שם. עד היום לא לגמרי ברור לי מה ההנאה ששאבתי מהדבר הזה, אבל זו הייתה רוח התקופה. קראנו כל דבר שזז, עיינו באנציקלופדיות והתחרנו על מי יודע יותר ערכים. השימוש במיקרופיש (ואח"כ מיקרופילם) היתה כנראה דרך לשלב טכנולוגיה מתקדמת עם קריאה. עם המעבר לטכנולוגיות דיגיטליות, הארכיונים הוסבו אף הן וכיום אין שימוש במיקרופישים של פעם. פרוייקט דיגיטציה שנערך באונ' ירושלים מכיל עשרות אלפי עמודים של עיתונים שיצאו בעברית בין השנים 1853-1914 ומכיל אוצר בלום של תוכן כמו העותק הראשון של הצבי פרי ידיו של אליעזר בן יהודה, או עותקים של העיתון הלבנון פרי ידיו של יואל משה סולומון.

hatzvi

ארכיון נוסף המכיל מגוון רחב יותר של עיתונים מראשית המאה ה- 20 וכמעט עד ימינו אנו נמצא באונ' ת"א ומכיל כמעט מיליון דפים!

עוד דבר שעשיתי בתור ילד היה לאסוף בולים ולכן שמחתי למצוא את האתר שמקטלג את כל הבולים בעולם. אם רק היה לנו את הקטלוג הזה בזמנו…

אבל מה עם העולם הדיגיטלי?

כאשר עברנו מהעולם הישן לדיגיטלי, העברנו את כל התכנים איתנו. אבל יש משהו אחד שלא לקחנו בחשבון וזה שחלק גדול מהעולם הדיגיטלי שלנו, לא נשמר אלא נדרס כל פעם מחדש. מה עם כל הכתבות הדיגיטליות של אתרים/עיתונים שנסגרו? בהיעדר עותק פיזי של התוכן, כל המידע הזה פשוט נעלם בלי יכולת איחזור שלו. לשם כך, יש את פרוייקט הארכיון הדיגיטלי – archive.com. האתר שקיים מאז שנת 2000, סורק בשיטתיות את רחבי הרשת ומידי פעם שומר עותקים של הדף. כך למשל ניתן למצוא איך נראה הדף של ynet ביוני 2000 ולראות שלא רק העיצוב שלהם לא השתנה הרבה מאז, אלא גם התוכן לא ממש זז פה ב- 13 שנה.

ynet2000

האתר שומר היסטוריה לא רק של דפי אינטרנט אלא גם מכיל ארכיון של תוכנות משנים עברו (אפשר למצוא את משחקי הקומודור של פעם), וסרטי וידאו ישנים אפילו להורדה – לחובבי סרטי תחילת המאה ה- 20 אפשר להוריד את דיק טרייסי או המוהיקני האחרון.

 

על אודות דוד קודיש

דוד קודיש הינו מומחה מערכות מידע, שימושי אינטרנט, וטכנולוגיה שעוסק בתחומי האינטרנט וההייטק מעל ל- 17 שנה. דוד שימש בתפקידי ניהול בכירים שונים בחברות טכנולוגיה שונות בהן אינטל ונומוניקס ומיקרון. כיום משמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שם הוא משלים לימודי דוקטורט בתחומי gamification. הבלוג עוסק בטכנולוגיות נוכחיות ועתידיות בניסיון לחזות ולהבין את העולם הטכנולוגי לתוכו אנו נכנסים, ואת המשמעויות על איך שהחיים שלנו ייראו. אני מאמין שחשוב לדעת לאן אנו הולכים כדי להיות מוכנים וכדי להיות הורים טובים יותר לילדינו שגדלים לתוך המציאות החדשה.
פורסם בקטגוריה ידע, כללי, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה