הפרטה של תקציב המדינה

לא מזמן כתבתי בדף הפייסבוק שלי שהייתי רוצה שאת תקציב המדינה הבא, נרכיב אנחנו, האזרחים. האמירה היא בחלקה צינית כשלוקחים בחשבון שלכל אחד במדינה שלנו יש הרי רעיונות ממי צריך לקחת כסף (מאחרים) ומי צריך לקבל יותר (הוא), ועוד יותר צינית אם לוקחים בחשבון שלמי שבסופו של דבר מרכיב את התקציב (או לפחות חותם עליו) יש במקרה הטוב השכלה שהיא בערך כמו של כל אחד מאיתנו בתחום. ומצד שני, חוכמת ההמונים יכולה אולי להוביל לתוצאה מעניינת.

בתפישה שלי, האזרחים יהיו חשופים לכל סעיפי התקציב האפשריים, ולכל אחד תהיה מסגרת התקציב השנתית. בעזרת כלים פשוטים הוא יוכל להוסיף ולקחת ולשנות לתכנן ככל העולה על רוחו כל עוד הוא עומד במסגרת המוקצבת. במקרה הרע, זהו כלי חינוכי ממדרגה ראשונה, ובמקרה הטוב עוד יכול לצאת מזה משהו מעניין. דמוקרטיה במיטבה. ברור שפקידי האוצר כפי שנהוג לכנותם עלולים לא לאהוב את רעיון ההפרטה הזה, למרות שהפרטה זו מילה שהם אוהבים בכל קונטקסט אחר, אבל אנחנו מדברים על פוליטיקה אחרת – לא?

כדי לאפשר את העניין הזה, צריך לתת לאזרחים עוד מספר כלים, ואחד מהם הוא כלי שיעזור להבין מה ההשלכות של השינויים אותם יציעו. כך לדוגמה, אני אישית בעד העלאת המס על סיגריות ב- 100% (כי אני לא מעשן) אבל ללא ההבנה של ההשלכה על המעשנים, על תקציב הבריאות, ועל האבטלה של עובדי דובק, אולי יהיה לי קשה לקבל החלטה זו. הכלי המתאים לנושא זה הוא חשיבת מערכות.

חשיבת מערכות או דינמיקת מערכות היא גישה למידול של מערכות מורכבות והבנה שכל מערכת מורכבת מאוסף רחב של תת-מערכות, אבל רק ההבנה של השילוב בין כל תתי המערכות, תוביל להבנה של כלל המערכת. וזה בדיוק מה שאנחנו צריכים פה. מודל שיגיד לנו מה יקרה אם נשנה מספר פרמטרים (כמו מחיר הסיגריות והמס הנלווה). בעוד שחשיבת מערכות הוא תחום שקיים כבר כ- 50 שנה, אין הרבה כלים לבניה של מודלים והרצה של סימולציות. אחד הכלים המוצלחים והחינמיים בתחום הוא Insight Maker שמאפשר לכל אחת ואחד לבנות מודלים משל עצמו או לקחת מודלים קיימים ולשפר אותם. ניתן להתחיל לבנות מודלים מיידית אבל רצוי ללמוד מעט תיאוריה בתחום לפני שמתחילים.

chart-8349f22b84a5a187004a6ba0a84daa4bבמודל שהכנתי (טוב, שהעתקתי ותרגמתי לעברית) ניתן לראות מה קורה למחיר מוצר, ההיצע שלו, והביקוש אליו, כאשר ישנו עיכוב בזיהוי שינויים ברמת הביקוש או ברמת ההיצע אליו. מחיר המוצר נקבע כתלות בביקוש ובהיצע (כמו שקורה בחיים). ניתן לראות שכאשר אין שום עיכוב המערכת מתייצבת מהר מאוד אבל כאשר ישנם עיכובים, מחיר המוצר פחות או יותר משתגע. מעבר להבנה שכך דברים מתנהגים, ישנו גם פתרון מובנה (כגון פיקוח על השינוי במחיר, או יצירת שקיפות לגבי רמות הביקוש וההיצע והקטנה של העיכוב בהבנה זו. מי שלא רואה את התוכן, יכול לראות את הדף מתוך אתר החברה.

מי מרים את הפרוייקט איתי?

על אודות דוד קודיש

דוד קודיש הינו מומחה מערכות מידע, שימושי אינטרנט, וטכנולוגיה שעוסק בתחומי האינטרנט וההייטק מעל ל- 17 שנה. דוד שימש בתפקידי ניהול בכירים שונים בחברות טכנולוגיה שונות בהן אינטל ונומוניקס ומיקרון. כיום משמש כמרצה באוניברסיטת בן-גוריון שם הוא משלים לימודי דוקטורט בתחומי gamification. הבלוג עוסק בטכנולוגיות נוכחיות ועתידיות בניסיון לחזות ולהבין את העולם הטכנולוגי לתוכו אנו נכנסים, ואת המשמעויות על איך שהחיים שלנו ייראו. אני מאמין שחשוב לדעת לאן אנו הולכים כדי להיות מוכנים וכדי להיות הורים טובים יותר לילדינו שגדלים לתוך המציאות החדשה.
פורסם בקטגוריה ידע, כללי, רעיונות חדשים, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה