BA והפיראט האמריקאי האחרון


אחד הדברים שקרו לי בחצי השנה האחרונה הוא הסקפטיות. לא… לא הקרחת (כלומר גם זה) אלא חוסר האמונה בשום דבר שמישהו אומר או כותב. אם אומרים לי שהעשירון החמישי הוא ככה וככה, אני תוהה לפי מה חישבו את זה והאם זה באמת המצב או שרק סידרו את המספרים כך שיתאימו לנרטיב של הדובר. אני גם תוהה לגבי מקור הנתונים – האם זה הנתון שרשמי אבל לא כולל את כל העבודות השחורות? האם זה כולל את כל בחורי הישיבה שמבחירה (האומנם?) בוחרים לתפוס את המקומות האחרונים כך שאולי נכון היה להוציא אותם מהתחשיב? ועוד ועוד. מה שלמדתי (ותכל'ס כולנו יודעים) הוא שאין אמת. שכל אחד מאמין במה שהוא חושב שהיא האמת ומבחינתו זה מספיק. אם שר אוצר כלשהו אמר משהו, יהיה מי שימצא בזה את האמת ויהיה מי שיודע שזה קשקוש.

למה אני מספר את זה (כלומר מעבר לפולמוסיות שבדבר)? לפני שבועיים ישבתי בהרצאה בנושא ניהול ידע. תחום מעניין ומרתק לכל הדעות. כשראיתי את השקפים של ההרצאה כמה ימים לפני ההרצאה ראיתי שהכותרת של ההרצאה היא Ba. נו טוב – גם שכחו לכתוב את האות A בגדול וגם ראשי תיבות מוזרים אבל כאלו שיכולים להיות כל דבר. לא הקדשתי לזה חשיבה מיותרת. מסתבר ש- Ba הוא מושג שהומצא ע"י פילוסוף יפני בשם Kitaro Nishida ואומץ ע"י פרופ' Nonaka לצרכי ניהול ידע, והוא מייצג את "המקום שבו מתרחש ניהול הידע". על פי ויקיפדיה (ששוב אפשר להאמין לה ואפשר שלא), "Ba היא סביבה פיזית או וירטואלית שבה המשתתפים מרגישים בטוחים לשתף זה עם זה".

כיוון שאני נמצא כמה שנים בתחום, קצת התפלאתי שלא שמעתי על המושג ולכן חשבתי על שתי אפשרויות:

  1. אין דבר כזה. לא מזמן פורסם על מרצה שלימד כמה שיעורים בעלי תוכן דמיוני לחלוטין באחד הקורסים רק כדי להמחיש לתלמידים שלו שיש לפקפק בכל דבר. ממה שאני זוכר, הוא פוטר. סיפור אחר הוא על קורס אקדמי שבו התלמידים יצרו סיפור דמיוני והפכו אותו למציאות. הם יצרו אתר עבור פיראט שחי בסוף המאה ה- 19 וסיפקו מידע על קורות החיים הדי מצחיקים שלו. הם הוסיפו סרטונים, מצגות והפניות מאתרים שונים ומשם עברו לכתוב ערך בויקיפדיה. ומשם העניינים התחילו להסתבך. ירחונים שונים ועבודות אקדמיות התחילו לצטט אותם והעסק קצת יצא משליטה עד שהפרופסור החליט שדי והרבה אנשים נאלצו לאכול את הכובע שלהם.
  2. חשבתי על מושג אחר דומה שגם הוא יפני וגם בו יש את הסיומת ba: Gemba. משמעות המילה Gemba היא "המקום האמיתי" או במונחי Lean זהו המקום בו מתרחשת העבודה האמיתית. כשעדיין לא הכרתי את המונח הזה, הוא נשמע לי הזוי באותה מידה ש- Ba הזוי. האם ייתכן שיש שני תחומים די שונים במהות שלהם בעלי שמות דומים למונח דומה… הגיוני.

אז מה שעשיתי זה קצת קראתי וקצת בדקתי. למי שבא מהתחום של Lean, המושג Ba הגיוני לחלוטין אם כי קצת פחות מרשים מ- Gemba. בכל מקרה – יש דבר כזה. לא מאמינים? מצרף שני מאמרים כהוכחה:

K. Nishida, "An inquiry into the Good", translated by M.abe andC.ives (new Haven, CT: Yale University Press, 1990); K. Nishida, "Fundamental Problems of Philosophy:The world of Action and the Dialectical World" (Tokyo: Sophia University, 1970)

Ikujiro Nonaka, Noboru Konno, The concept of "Ba’: Building foundation for Knowledge Creation. California Management Review Vol 40, No.3 Spring 1998.

 

 

 

פורסם בקטגוריה ידע | עם התגים , , , , , , | להגיב

אוהב אותך, עוזב אותך

אני כבר חצי שנה עם אותו הטלפון (נוקיה לומיה 900 אם חייבים לדעת) שזה לדעתי הזמן הארוך ביותר בו החזקתי טלפון. אם להוסיף לזה את שלושת החודשים שהוא שכב בארון עד ש- AT&T הסכימו לפתוח לי אותו, זה בכלל שיא. מה אגיד – לדעתי זה הטלפון הטוב בעולם וזה בלי לעבוד עם הדגם החדש שלו ה- 920. מה כ"כ טוב בו? יש בו את השילוב של הידידותיות של אפל עם נגיעות של אפשרויות שליטה מהאנדרואיד. הממשק שלו (חלונות 7.8 שזה כמעט כמו החלונות 8) מרענן וייחודי והוא מהיר ביחס לממשקים אחרים. מה רע בו? בעיקר חוסר האפליקציות, וחוסר העברית בגרסה 7.8 – שנפתרה בגרסה 8.

מי שרוצה לשמוע עוד שירי הלל לנוקיה ולמיקרוסופט מוזמן לפוסטים קודמים שלי בנושא – אני פה לקטר.

לקטר, כי זה מתסכל שהטלפון הטוב בעולם (מבחינתי) לא מסוגל לתת לי את מה שאני צריך. לשם ההגינות, בחודשיים האחרונים קניתי אייפון 5 ו(עוד) גלקסי S3 – אז אני יודע בדיוק למה להשוות. שני האחרונים, הם טלפונים מצויינים למי שאוהב אותם. אין בהם שום דבר רע במיוחד חוץ מזה שבעיניי האייפון משעמם לגמרי, והאנדרואיד נהיה יותר ויותר דומה ללינוקס. ובכל זאת, יש להם א פ ל י ק צ י ו ת. כשאתה צריך להגיע ממקום למקום, יש להם תוכנת ניווט, וכשאתה רוצה את האפליקציות החדשות שבדיוק יצאו לאייפון/אנדרואיד פשוט הולכים לחנות. הדברים הבסיסיים האלה שטלפון חכם אמור לעשות.

נוקיה תמיד היו טובים בייצור טלפונים ואכן הלומיה הוא אחד הטלפונים החזקים בשוק, ומיקרוסופט הצליחה לייצר מערכת הפעלה שלישית טובה לטלפונים, דבר קשה מאוד בשוק הרווי הזה. ובכל זאת, שתי החברות האלו שכ"כ נשענות על הפלטפורמה הזו, לא עושות מספיק כדי לייצר אקו-סיסטם של אפליקציות. במצב כזה, גם אנשים כמוני שמרוצים מהטלפון, לא יקנו אותו שוב.

פורסם בקטגוריה טלפונים | עם התגים , , , , , , , | להגיב

ידע הוא כח

August-22-2011-18-10-22-Stivers121202Knowledgeispowerהעולם שלנו מתקדם בעזרת המידע הנצבר והיכולת שלנו להפיק ממנו ידע ומשמעות. אם מאפיין בולט של המאה ה-18 וה- 19 של האלף הקודם הייתה המהפכה התעשייתית ששינתה לחלוטין את היכולת שלנו לייצר מוצרים, הרי שבעשור+ האחרון אנחנו נמצאים בעיצומה של המהפכה הדיגיטלית (או הידע) שמשנה לחלוטין את היכולת שלנו לייצר נתונים, ידע, ומידע. בנקודה הזו, אפשר לציין את שנת 2002 כשנה שבה כמות הנתונים הדיגיטלית בעולם הייתה שווה לכמות הנתונים האנלוגית. מיותר לציין שמאז, כמות הנתונים הדיגיטלית גדלה אקספוננציאלית.

הגידול האדיר בכמות המידע שהמכשירים סביבנו מייצרים בשילוב עם אמצעי אחסון מוזלים, מביאים למצב שבו כמות הנתונים שניתן לאחסן בעולם (כשחושבים על סך כל כמות הזכרון והאחסון שקיימים איפה שהוא) היא 1.8 זטהביית (1 ו- 21 אפסים). החדשות הרעות בהקשר הזה היא שאנחנו מנתחים רק 1% מתוך כלל הנתונים שיש לנו (פשוט אין כח מחשוב ליותר מזה – וגם אין ממש צורך לנתח את הכל). החדשות "הטובות" הן, שטכנולוגיות אחסון עתידיות יאפשרו לנו לאחסן עוד הרבה הרבה יותר מזה. לדוגמה – טכנולוגיות אחסון ב- DNA שפותחו ע"י IBM וע"י MIT מאפשרות לשמור את כמות הנתונים העולמית  (ה- 1 עם המלא אפסים) על כ- 4 גרם של DNA. הטכנולוגיה עדיין בראשיתה ובעיות שונות סביב שמירה על הנתונים מפני שינויים ומתקפות ביולוגיות צריכה להפתר, אבל אם נחשוב על מרכז חישובים מאובטח וסטרילי… בהחלט אפשר להגיע לנפח אחסון אינסופי.

אז מה עושים עם כל הנתונים האלו  ואיך מפיקים מהם תועלת כלשהי? 

ברמה הטכנולוגית, הפתרון מצוי בתחום ה- BigData שכולל יכולות עיבוד וניתוח נתונים מהיר המשלב אלגוריתמים של בינה מלאכותית ומערכות לומדות. תיאור מרשים בשביל מערכות שאמורות לעבור על המון נתונים ומידע שנאגר במערכות, על מנת להצביע על מגמות ולבצע תחזיות שונות.  אבל אני לא רוצה לדבר על הפן הטכנולוגי לשם שינוי אלא דווקא על הפן האנושי.

כל המידע והידע שיופק מהנתונים האלה אמור בסופו של דבר להגיע אלינו, בני האדם. בהנחה שהיכולת שלנו להכיל מידע לא גדלה באותו קצב שבו המידע נוצר, אנחנו מגיעים (ויש שיגידו שאנחנו כבר שם) למצב שבו ידע נוצר אל תוך עולם שבו אף אחד לא מסוגל לצרוך אותו. הידע האנושי שפעם היה הכח המניע אותנו, עובר שינוי והיום (ובעתיד) בהחלט ייתכן שהידע הרלוונטי העיקרי, יהיה היכולת להגיע למידע ולמצוא אותו. זה לא אומר שאין חשיבות להתמחויות בנושאים מסויימים וללמידה של תהליכי למידה, אבל מקצועות רבים הנסמכים על היכולת שלנו להכיל ידע, יעברו שינוי מהותי. הוידאו הבא מתאר את מערכת ה- Watson של IBM שמוטמעת לתוך מערכת ניהול תיק רפואי. המערכת אולי לא מחליפה את הרופא (בנתיים) אבל כל עוד לא נדרשת בדיקה פיזית של המטופל, והמערכת אמורה לתת המלצה, המערכת מסוגלת להצליח במידה רבה יותר מרופא (ויסלח לי אחי…). הבאים בתור? עורכי דין, רואי חשבון, חוקרי שפה, היסטוריונים, והרשימה ארוכה.

שאלה פילוסופית משהו שנשאלה היום – האם ידע הוא כח? אם כן, למה שנשתף אחרים בידע שלנו? האם אנחנו לא פועלים בניגוד לאינטרס שלנו בעשותנו כך? כיצד עלינו לפתח מערכות שיתוף ידע כך שיגרמו לנו לפעול כנגד האינטרסים שלנו? ומה יקרה בעתיד כאשר כמות הידע כזו גדולה שאולי שווי השוק שלה יהיה ממילא ברצפה. ומה יקרה בעתיד כאשר כמות הידע תהיה כזו שאנחנו לא מסוגלים להתמודד איתה והידע יאופסן בשרתים מסחריים?

פורסם בקטגוריה IBM, זכרונות, טכנולוגיה, ידע | עם התגים , , , , , , , , | להגיב

מה קורה לפייסבוק?

יש לי חדשות. פייסבוק מת. טוב… גוסס. נו— חולה מאוד.

למה? (ולמה מיד אחרי שאגמור את הפוסט אלך ואשים אותו גם בפייסבוק).

כמו הרבה חברות גדולות, יש את השלב שבו המוצר שלך כבר לא יכול לחדש בקצב שבו אתה גדל. היחס שבין החדשנות לגודל החברה הוא תמיד בעייתי וקשה לחברות גדולות לעמוד בו לאורך זמן. כשאתה לא מחדש, יש מי שיחדש במקומך וכך קורה שהצעירים, הקהל העיקרי של פייסבוק, מוצא לעצמו מקומות אחרים לבלות בהם. בסקר שנערך בארה"ב 50% מהמבוגרים אמרו שבמהלך 2012 הם לקחו פסק זמן של מספר שבועות מפייסבוק ועוד 27% אמרו שבכוונתם לעשות זאת גם ב- 2013. הצעירים אולי לא לוקחים פסק זמן, אבל בהחלט צורכים פחות.

כבר כתבתי בעבר על הבעייתיות שיש לפייסבוק עם המעבר של העולם למובייל, ונראה שהסימנים כבר כאן. בעוד הקהל המבוגר משתמש בעיקר באימייל לתקשורת, הצעירים עברו לוואטסאפ, וויבר ודומיהם. למרות הניסיונות לשדרג את תוכנת המסרים של פייסבוק ולהוסיף לה יכולות וידאו ואודיו, פייסבוק פשוט לא מצליחה לגרום לאנשים להשתמש בזה מתוך הטלפונים.

נושא שיתוף התמונות חוטף מכה קשה דווקא מבית. פייסבוק הבינה שגם עולם שיתוף התמונות ייעשה רובו דרך המובייל ולכן מיהרה ורכשה את אינסטגרם בסכום שנוי במחלוקת. הבעיה היא שגם היום, חודשים רבים לאחר הרכישה, לא ברור כיצד השילוב בין היישומים ייעשה. הצעירים ממשיכים לעדכן בפייסבוק תמונות (פחות מבעבר) אבל משתפים הרבה יותר דרך האינסטגרם.

ואחרון – הדף שלי בפייסבוק. בניסיון הנואש לשפר את שורת ההכנסות, פייסבוק מתמקדת ביצירת הכנסה ע"י פרסום, מה שאומר שדף הפייסבוק שלי לאט לאט מתמלא בתכנים שלא ביקשתי שיהיו שם. באימייל, זה נקרא ספאם ויש חוק נגד זה. בפייסבוק הכל נעשה בחסות צוקרברג ומכונת המזומנים שלו. בשורה התחתונה, יש לי פחות ופחות חשק (או אנרגיה) להתמודד עם הדף הזה ולסנן משם את התכנים שאני באמת רוצה.

פורסם בקטגוריה רשתות חברתיות | עם התגים , , , , , , | 2 תגובות

העסקה בין אפל לוויז – ומתי תהיה לנו כבר נוקיה ישראלית

הרבה זמן שלא כתבתי כאן ולא כי אין לי מה לומר. פשוט עסוק עד מעל לראש במחקר. ובכל זאת העסקה שאינני יודע אם מתגבשת או לא בין אפל ל- Waze הצליחה לעצבן אותי. נניח שיש דיבורים על מכירה שכזו ונניח שבודקים אותה ברצינות. ייתכן שאחרי הכל זה יתברר כברווז (שמישהו יסביר לי כמה אפל תשקיע בפיתוח מערכת מפות לאנדרואיד, ואם לא תעשה את זה – כמה תהיה שווה ההשקעה שלהם ).

אז נניח ש- Waze מוכרת אבל כל הטיעונים שלי נכונים לכל חברה ישראלית אחרת. זכותם המלאה של בעלי המניות והמשקיעים של חברה למכור אותה, והם לא חייבים לאף אחד דין וחשבון. אנשים נכנסים לעסקים כדי להרוויח וזו המטרה היחידה של כל עסק. רגע… של כל עסק?? מטרה יחידה??

אם זו המטרה של החברה, מדוע לשלם שכר גבוה לעובדים או להשקיע ברווחתם? התשובה ברורה והיא שללא העובדים, החברה לא תוכל למקסם את הרווח שלה ולכן יש להשקיע בעובדים. אבל מה קורה כאשר מגיעה הזדמנות כדוגמת זו שבמקרה הזה (400 מיליון דולר לפי השמועות). החברה שבבעלותך גדלה מיום ליום וחודרת למדינות נוספות. המודל העסקי עובד טוב, אבל לא מצויין (מיליון דולר הכנסות בלבד בשנה). יש לך מוצר נהדר ביד אבל אתה לא מצליח להפוך אותו למספיק רווחי?

זמן לאקזיט. הכותרות בעיתון מפרגנות (כותרת בעמוד הראשון ועמודים 2 ו-3 מלאים במדור החדשות – וואלה? אלה באמת כאלה חדשות מסעירות?) וכך גם קהילת הסטארטאפים בארץ. החלום הישראלי מתגשם שוב לנגד עיננו בדמות אקזיט מכובד ואור גדול לגויים. הרבה אנשים שיהפכו למיליונרים ויקצרו את השכר לעמלם ב- 6 השנים האחרונות, ועוד סיפור שנוכל לספר על מדינת ישראל.

לא יודע מה אצלכם – אצלי יש תחושה כבדה. לא יודע מה הייתי עושה אם הייתי במקומם (מן הסתם לוקח את הכסף), אבל הייתי רוצה שפעם אחת תהיה לנו נוקיה ישראלית. חברה עולמית שמחפשת לגדול ולהפוך למשהו שהוא יותר מתרגומון פיננסי של בין רעיונות ומוצרים לאקזיטים. חברה שמוכנה להלחם על קיומה לאורך זמן ולשאוף תמיד לפסגה הבאה, ולא להגיד שהפסגה הנוכחית היא המקסימום שהיא מסוגלת לו. חברה שמאמינה בחזון ארוך טווח אמיתי, ולא כזה שאפשר להגיע אליו באיזה טריק של נמרוד הראל. אז זה נכון שנוקיה של היום היא לא מה שהיה פעם, אבל היי – איזו דרך הם עברו?

ואולי במקרה של Waze החזון כבר הוגשם. מתוך אתר החברה: החזון של Waze הוא לייצר את המפה החיה הראשונה בעולם בשיתוף נהגים מכל המדינות כדי לספק למשתמשים מידע בזמן אמת ולעזור להם לנהוג טוב יותר בכל זמן. אולי זה באמת הזמן לתת למישהו אחר להמשיך את הדרך.

כך או כך אני מאחל ומקווה ש- Waze תצליח לשמר את עצמה בתור עסק עצמאי גם אם זה בתור שלוחה של אפל, ושהעובדים שם לא יסיימו את דרכם לאחר שיעבירו את קוד המקור למפתחים מקופרטינו.

פורסם בקטגוריה Apple | עם התגים , , , , , , , , | 2 תגובות