מה זה מישחוק – Gamification

אחת ההגדרות הנפוצות למישחוק שאני הכי מתחבר אליה שייכת לסבסטיאן דטרדינג (2011): "שימוש באלמנטים של משחק בסביבות לא מישחקיות לשם הגברת מעורבות". הגדרה קצרה שמספרת סיפור שלם. יש שלושה חלקים להגדרה: אלמנטים מתחום המשחק, סביבה לא משחקית, ומעורבות. מה, איפה, ולמה. בפוסט זה אני רוצה לדבר על ההגדרה.

אלמנטים של משחק – אולי נושא המחקר הנפוץ בתחום המשחקים והמישחוק. מהם אלמנטים של משחק? בקצרה, אלו הדברים שקיימים במשחקים והופכים אותם למהנים. ברוב המשחקים יש סוג של ניקוד או אמצעי אחר בעזרתו ניתן לקבוע את הסטטוס של כל שחקן, ברוב המשחקים ישנם מנצחים ומפסידים, לרוב המשחקים ישנה מטרה או מהות מסויימים, ולחלק גדול מהמשחקים יש אביזרי משחק. לדוגמה, אצלי בתיק יש תמיד חפיסת קלפים שעוזרת לי להעביר את מהות ההגדרה. ברגע שאני מוציא את החבילה מהתיק, נדלק משהו בעיניים של השומעים, וזה בדיוק הטריגר שאני מחפש. השימוש באלמנט של משחק, נתפס ע"י הצד השני כהצהרה שיש פה משחק, למרות שאין כזה. אלמנט המשחק מוציא את הצד המישחקי שיש בכל אחד מאיתנו.

סביבה לא מישחקית – הסביבה בה אנחנו חיים אינה משחק. בית הספר אינו משחק. מטלות הבית, חברויות, ש"ב, העבודה שלנו, מערכות היחסים שלנו – כל אלה אינם משחק. מטרת המישחוק היא להפוך אותן למעט יותר מהנות. כמו במשחק.

מעורבות – המטרה של מישחוק היא לרוב להגביר מעורבות מצד מישהו. לגרום לו לבצע פעולות מסויימות מתוך רצון פנימי אמיתי ולא כי ישנה חובה לעשות זאת. מישחוק גם אמור להגביר את ההנאה מביצוע הפעולה, בדיוק כמו במשחק. האם אפשר לייצר מצב בו ילדים רוצים לעשות ש"ב? האם אפשר לגרום לעובדים לעבוד בצורה מסודרת לפי פרוטוקול? התשובה היא כן!

ונקודה אחרונה – מישחוק אינו משחק! הרבה אנשים טועים בנושא ואז אפשר למצוא משפטים שיווקיים כמו "מישחוק היא שיטה להטמעת תהליכים וחומרים בדרך מהנה ויעילה הרבה יותר- רוצים ללמוד איך לבנות משחקים? איך לתרגם כל חומר לימוד, כל הרצאה ומצגת למשחק מהנה?" (לא מצטט מקור בכוונה). מעבר להגדרה שאפשר להתווכח עליה, המשפט רוצים ללמוד איך לבנות משחקים – אומר שבעצם מדובר במשחק. באחד הפוסטים הקרובים אדבר על ההבדלים המהותיים בין מישחוק למשחק.

דוגמה קצרה להבהרת הנושא: בתחילת שיעור, אני מצייר עמוד תליה של המשחק איש תלוי. על כל טעות שאני עושה במהלך הפתרון (והתלמידים תופסים), אני מוסיף עוד חלק לאיש התלוי. אם טעיתי הרבה וכמובן תפסו אותי, האיש נתלה. כאשר האיש נתלה קורה משהו. זה יכול להיות 5 דקות הפסקה בכתה, זה יכול להיות שרואים סרטון וידאו דרך יוטיוב והמקרן (שכמובן קשור למתמטיקה), זה יכול להיות כל פעילות הפגתית בכתה. השיעור מתנהל כרגיל אבל האיש התלוי, נמצא כל הזמן באויר. תלמידים שומרים על עירנות בנסיון לתפוס טעויות של המורה. יש פה המון רווחים ובינהם ההבנה שגם המורה טועה וזה לא אסון גדול.

מוזמנים להשאיר הערות והתייחסויות לכתוב.

10+

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

שם *
אימייל *
אתר