כאשר אני מתחיל לדבר על מישחוק הרבה פעמים הצד השני קופץ ואומר שזה מאוד מעניין כל תורת המשחקים הזו ושהוא קרא ספר (בדר"כ חיים שפירא) בנושא. בתור חוקר מישחוק, אני כמובן מזדעק ומסביר שיש הבדל עצום בין שני הדברים ושזה ממש לא תורת המשחקים. כתגובה, הצד השני מתאכזב כי הוא חשב שיש לו סוף סוף הזדמנות לדבר עם מישהו על תורת המשחקים.

אז איך אני מסביר את ההבדל?

תורת המשחקים היא תורה מתמטית במהותה שאומרת שבהינתן סיטואציה מסויימת ובחירה שיש לעשותה, אנשים יבחרו באופן רציונלי, כלומר יבחרו באפשרות שתוביל אותם לתוצאה הטובה ביותר האפשרית עבורם. בהקשר הזה, דילמת האסיר שמוצגת בהמשך היא הדוגמה המפורסמת ביותר הממחישה את תורת המשחקים. מישחוק הוא משהו שונה לחלוטין ומתייחס לתגובות של אנשים לאלמנטים של משחק המוצגים בסביבתו. למשל – כיצד נהג יגיב למראה מד מהירות דיגיטלי המראה לו את מהירותו בירוק (אם נוסע כחוק) או באדום אם הוא נוסע מעל למהירות המותרת. לכאורה, הנהג אמור להאט את מהירותו אך כמו במשחקים, אי אפשר לצפות את ההתנהגות של אנשים – ועובדתית, זה לא קורה. כל הכיף במשחק הוא שאתה יכול להיות לא רציונלי ולקחת סיכונים שבחיים האמיתיים לא היית לוקח. כאשר פונקציית המטרה היא הנאה, קשה לבנות משוואה כללית לנושא.

בהקשר של מצלמות המהירות, מסתבר שאנשים שונים מפתחים 'משחקים' שונים איתן ולא בהכרח בהקשר חיובי. נהגים מסויימים דיווחו שהם מנסים להגיע למהירות תלת ספרתית כדי לשבש את המד (שמציג רק שתי ספרות). בני נוער מקיימים תחרויות ריצה מול המד כדי שימדוד את מהירותם. כאשר ישנו אלמנט משחק, קשה לחזות כיצד יפרשו אותו.

 

מהי דילמת האסיר?

שני עבריינים נתפסו ע"י המשטרה על עברה שהעונש בגינה הוא 15 שנות מאסר כל אחד, אך כיוון שאין למשטרה עדים, היא צריכה שאחד העבריינים יעיד כנגד חברו. אם שניהם לא יעידו, ייכנסו שני העבריינים לכלא לשנה בשל עבירה פחותה בחומרתה מזו שנעצרו בגינה. העבריינים מופרדים בחקירתם ואינם יכולים לתאם עמדות. המשטרה מציעה לכל עבריין את העסקה הבאה: אם תלשין כנגד חברך, תקבל עונש מופחת לפי הטבלה הבאה:

ברור שהמצב הטוב לשניהם הוא לא להודות ולקבל שנת מאסר כל אחד, אך כיוון שאינם יכולים לתאם בינהם, כל אסיר בפני עצמו יעשה את החשבון שבכל מקרה, בלי קשר למה שהחבר יעשה, לי כדאי להלשין. אם החבר הלשין, עצם זה שהלשנתי, יחסוך לי 10 שנים. אם החבר לא הלשין, ההלשנה שלי חסכה לי 5 שנים. מהסיבה הזו, לכל אחד מהעבריינים כדאי להלשין (ולמעשה להודות בעבירה), מה שישלח את שניהם ל- 5 שנים בכלא.

בדוגמאות של תורת המשחקים, אנשים או קבוצות מקבלות החלטות בהתאם לנתונים הקיימים ובשיקול דעת מלא כך שהתוצאה עבורם תהיה מיטבית. בעולם הפשע, בהחלט אפשר לצפות שלמרות ששני העבריינים יודעים את השיקולים שתוארו ואת המשמעויות, הם עדיין ישתקו ויצאו בקלות מהעונש. אם כך, האם תורת המשחקים לא עובדת? התשובה היא שהיא אכן עובדת אבל פונקציית הרווח של העבריינים לא מתחשבת רק בשנות ישיבה בכלא אלה בפרמטרים נוספים של עולם העבריינות ולכן הבחירה בשתיקה היא הטובה ביותר עבורם. טבלת החלטה שמסתכלת רק על פרמטר אחד (מספר השנים) היא פשטנית מידי.

הערה לסיום: כיוון שתורת המשחקים היא מתמטית במהותה, תוך נסיון למקסם תועלות – היא משמשת כלי נהדר להמחיש את המשמעות של בניית פונקציה, ומציאת מקסימום.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *