הסיכוי לקבלת מאורע מסויים. ההסתברות שווה למספר האפשרויות לקבלת המאורע חלקי כל האפשרויות הקיימות.

לדוגמה:

הסיכוי למאורע  "קבלת מספר זוגי בהטלת קוביה" הוא \( \frac{3}{6} \)

אם המאורע מסומן באות A, מסמנים את הסיכוי למאורע כ- \( P(A)=\frac{3}{6} \)

הסתברות מותנית היא החישוב שבעזרתו נחשב את הסיכוי למאורעות תלויים.

הסימון המקובל הוא: \( P(A | B) \) וקוראים את זה בתור הסיכוי ש- A יקרה אם ידוע ש- B קרה.

הנוסחה לחישוב הסתברות של מאורע A במקרה זה היא: \( P(A | B) = \frac{P(A \cap B)}{P(B)} \)  או (לאחר העברת אגפים): \( P(A \cap B)=P(A | B) P(B) \)

הדרך הפשוטה לחישוב הסתברות מותנית היא: \( P(A | B)=\frac{מה שמעניין}{מה שידוע} \)

כל התוצאות האפשריות שאינן מתאימות לדרישות המאורע. 

נהוג לסמן ארוע משלים של הארוע A בתור \( \overline{A} \)

לדוגמה: 

A - קבלת מספר 4 בהטלת קוביה

הסתברות למאורע: \( P(A)=\frac{1}{6} \)

מאורע משלים - קבלת המספרים 1,2,3,5,6 בהטלת קוביה

הסתברות למאורע המשלים: \( P(\overline{A})=\frac{5}{6} \)

מתוך זה שההיפך מ- A הוא \( \overline{A} \): \( P(A)+P(\overline{A})=1 \)

מאורעות נקראים בלתי תלויים אם העובדה שמאורע A קרה לא משפיע על הסיכוי שמאורע B יקרה. 

לדוגמה: 

 בהטלת קוביה פעמיים, תוצאת הזריקה הראשונה לא משפיעה על תוצאת הזריקה השניה.

הסיכוי שלמישהו יש עיניים כחולות, לא משפיע על הסיכוי שירד מחר גשם

במאורעות בלתי תלויים מתקיים: \( P(A \cap B)=P(A)\cdot P(B) \) וזו גם אחת הדרכים להוכיח ששני מאורעות הם בלתי תלויים